כל אמא והכוח שלה – העוגן שלי
שנה… שנה וקצת עברה מאז שהראל גור שלי נולד
שנה שבה עצרתי הכל והפסקתי לעשות כמעט הכל מלבד להתמקד בלהיות אמא של… גורי 🙂
שנה שבה כל מה שהכרתי לא דומה בכלל למה שהיה קודם
שנה שבה כל יום אני מגלה את עצמי מחדש
התבגרתי, הבנתי, בכיתי, צחקתי, התעייפתי, קצת נחתי אבל בעיקר למדתי.
למדתי כל כך הרבה על עצמי
על הסביבה שלי
על הזוגיות שלי
על החיים שלי
על החברים שלי
בעיקר למדתי קצב אחר
הקצב הזה שאם הייתי עושה הכל על ספידים ומתוך האוטומט,
מתוך מקום שהכל אפשר, פתאום לא.. אי אפשר
יש לי את הראל
הראל צריך לאכול, צריך לישון והראל צריך וצריך…
וזה בסדר!
אני בחרתי להביא אותו לעולם עם אהבת חיי
והינה הוא בא, בקצב שלו, בזמן שלו ובאהבה הכי גדולה בעולם
ושינה לי את חיי מקצה לקצה
אין לי תלונות, חלילה, להיפך
הילד הזה שלי, זה שסחבתי בבטן במשך תשעה חודשים
הילד הזה שכל כך חיכיתי לו כל כך כאן איתי,
ממלא את חיי בכל רגע באהבה ובצחוק
מלמד אותי את השיעור הכי חשוב בחיים -א-מ-א-!
ומאיפה בכלל אתחיל
אז אתחיל קודם כל בסליחה
סליחה לעצמי שלא תמיד הייתי נסבלת כלפיי
לא ויתרתי לעצמי כשניסיתי לסרב לקצב החיים שלי להשתנות
לנסות לגרום להכל לקרות כאן ועכשיו
שהכל צריך להיות מתוקתק
שהכל להיות כמו שהיה קודם
ולא! זה ממש לא צריך ולא יכול להיות ככה.
החיים משתנים, יש לי ילד שצריך אמא בריאה בגוף ובנפש
ילד שצריך אמא שמחה ומאושרת
אמא שדואגת גם לעצמה, לזוגיות שלה ולחיים הפרטיים שלה.
סליחה לנמי שלי ולבוטן שירדו בדרגה בגלל נסיבות החיים.
סליחה לחברים ולמשפחה שלי שלא תמיד אני זמינה.
סליחה ללקוחות שלי – אתם הדלק שמניע אותי, סליחה על שנה של חוסר עשייה,
על טלפונים שלא תמיד הצלחתי לחזור – ושלא תבינו לא נכון, העשייה בוערת לי בדם ובעצמות
התחלתי לעצב צנצנות כי כ"כ חסר לי לעשות!
סליחה בעיקר למי שנפגע ממני כי לא ממש הייתי אני
נכון, לקח לי שנה שלמה ללמוד מי אני מחדש, ועדיין לומדת, ובטוחה שעוד אלמד
אבל אני מרגישה שעכשיו, שנה אחרי שהראל שלי נולד אני מתחילה לחזור לעצמי
וחוזרת להכיל את עצמי ואת כל יתר הסביבה שלי.
מעבר לכל הסליחות אני רוצה בעיקר להודות
אקדים ואומר תודה גם למי שבוחר לא לסלוח, כל אחד עושה את הבחירות שלו 🙂
ואחרי הסליחות צריך גם להודות 🙂
תודה ענקית לנמי שלי, החבר הכי טוב שלי, השותף שלי במסע ובדרך, הבעל, האבא הכי הכי בעולם שכאן תמיד
להכיל ולראות את השינוי בין אם טוב או פחות.
תודה על המראה שאתה עבורי ברגע האמת שתמיד יודע להחזיר אותי למסלול.
תודה על הזכות להיות שנה שלמה בבית עם הילד שלנו ולגדל אותו כמו שאנחנו רוצים
ומעבר לזה לזכות לראות את כל שלבי ההתפתחות שלו במו עיניי כל יום – כל היום 🙂
תודה למשפחות המקסימות שלנו, שפשוט כאן להכיל, להקשיב להיות בכל רגע נתון בלי לשפוט ופשוט להיות.
תודה בעיקר לאמהות שלנו, על הזמן, היחס, האהבה, הפינוק, הביטחון הרצון לעזור, העזרה!!
אין ספק שהיום יותר מתמיד הבנו ביחד, שנינו – ניר ואני, את משמעותה של אמא, כמה כוח.. אימי אימי!! (כמו שהראל אומר) :))
תודה איך לא, לאחותי האחת והיחידה, הדם בורידים של הראל, הליצן הפרטי שלו והאויר לנשימה שלי.
תודה על התמיכה האינסופית ימים ולילות, מקרוב או מרחוק באהבה גדולה בפינוקים כאלה שרק דודה לינוי יכולה לפנק.
תודה ענקית למרב מליק – יועצת שינה שבזכותך זכינו ללילות שקטים ונינוחים
בעבודה קשה ללא ספק, אבל כמו שהדרך חשובה – חשובה לא פחות התוצאה
בעקבות הלילות השקטים זכינו לעוד חודשים של הנקה שפויה, (דקה לפני שהכפתי להיות מוצץ)
תודה על אוזן קשבת, הכלה, תמיכה וכמובן… שינה מסודרת שגרמה לעליה במשקל של הראל
לסדר יום שפוי שלי ושלו ולא מיש-מאש אחד גדול שהוביל לתסכול, עצבים ובכי רב..
שינה… כמה שהשינה משפיעה, כמה רעה יכולה להיות העייפות ובלתי נסבלת – פשוט תודה! 🙂
תודה ענקית למרכז הפעו"ט בטירת כרמל – (על הפעילות במרכז ארחיב בפוסט בנפרד בהמשך)
אבל רק אגיד עכשיו שהמשחקייה היית עבורי המקום השפוי והשמח בכל השנה הזאת.
ואם כבר שפיות…
יש לי תודה ענקית אחת לחברה מיוחדת
את באמת העוגן שלי
מיטל, סינית שלי, נפש תאומה שלי, מחברת ילדות של ניר (והרבה מעבר)
הפכנו להיות חברות בלב ובנפש, חברות כזאת שלא כל אחת זוכה בה, ואני לגמרי זכיתי בך,
זכיתי באמא שנייה שנמצאת קרוב אליי פיזית (וגם נפשית),
תודה על הכל, פשוט הכל.
על שהוצאת אותי מהבית, שהענקת לי ביטחון שפשוט היית לצידי, ועדיין 🙂
אין לי מילים להודות לך על השנה הזאת, פשוט תודה!
תודה על סהרונת פרפרונת שהפכה להיות החברה הכי טובה של הראל,
כמה שהיא קטנה ואמנם גדולה ממנו בחודשיים היא לגמרי כמו אחות גדולה עבורו
תודה על נועם ויובל ובמיוחד לאמיר. משפחה שללא ספק זכיתי בכם אחד אחת.
אוהבת אתכם! תודה!!
אז כן, עברתי לא מעט בשנה הזאת, והיה חשוב לי לפרוק קצת את מה שעברתי
כי להיות אמא זה הרבה יותר מורכב ממה שזה נראה
הרבה קשיים אבל לא מעט צחוק ואהבה.
הרבה דמועת של כאב, פחד, עייפות אבל הכל מתגמד מול האושר והצחוק
עכשיו, בדיוק בזמן הזה ממש אני מתחילה לחזור לבייבי הראשון שלי
סטודיו אנהל'ה חוזר לעבודה.
עם המון אהבה ואנה קצת אחרת, בוגרת ומפוקסת יותר
אני הרבה יותר מאשמח לארח אתכם אצלי בסטודיו
בואו לגרום לי לרגש אתכם בתמונות מיוחדות שישמרו וישמשו אתכם לעד.
באהבה גדולה 🙂
אנה
