מי הזיז את המחוגים בשעון שגורי גדל לי כל כך מהר?
מתי הוא הפך להיות כזה בוגר?
איך?
תשעה חודשים של הריון
ארבעה חודשים מתוכם
מרגיש כאילו הייתי אמא ליד
לא הצלחתי כמעט לתפקד פיזית
המשקל, כאבי גב, הצירים המוקדמים
ההכלה שלי כלפיי עצמי היית ברמה בלתי נסבלת בגלל הכאבים והכבדות
ובטח שכלפי חוץ והתמודדות עם ילד בן שנתיים
עם ולמרות הכל ההבנה שאם אני הולכת נגד הגוף הגוף יכרוס
לא בא בחשבון ובטח לא כשאת אמא
ובטח לא כשאת יוצרת בתוכך חיים חדשים
התסכול במוגבלות בתנועה
הריון שלא היה פשוט בכלל שלעצמו
ולכי בתוך כל זה תהיי אמא במשרה מלאה
לא קל
מזל שיש לי חבר, בעל ואבא אלוף
שהפך להיות החבר הכי טוב של גור
שעזר, תמך ועשה הכל בבית ועם גורי בפרט
תתארו לעצמכן שגרת יום יום עם ילד קטן
בן שנתיים וחמישה חודשים
בלי להרים
בלי לחבק חיבוק מוחץ
בלי ללכת לגן המשחקים ביחד
בלי לרוץ
בלי לקפוץ
בלי ללכת לג'ימבורי בחורף
בלי לטייל בחופשים
והוא? כמו ילד בן שנתיים
ניסה את מזלו
ניסה למרוד
בחן אותי בעיקר ואת הגבולות שלי
בכל התקופה המתסכלת הזאת
הרגיש לי שאני חייבת להיות אמא
אז כן
גם אם זה אומר בדרך קצת אחרת
מצאתי לנכון לחזק את הקשר שלנו
בדברים שהם יותר בבית
וכן, יש לא מעט דברים נפלאים שאפשר לעשות בבית
גם אם הוא רק בן שנתיים
יותר זמן של למידה וקריאת ספרים
יותר זמן של פעילויות יצירה
יותר זמן ביחד במטבח
יותר זמן של שיחה איכותית והכלה
וכן, גם קיפול הכביסה הפך לתחביב החדש שלנו
אבל הכי הכי
הדיבורים, השיחות וההסברים הקטנים שעושים את ההבדל
לא ישר ללכת על האוטומוט
"הוא לא רוצה, אני ארים ואני אעשה"
אז בהתחלה ניסיתי
ועשיתי באוטומט
ואז צירים
ואז עוד "בילוי" של לילה במיון
לא בא בחשבון
לא רוצה ללדת מוקדם
לא רוצה להעדר מהבית כל כך הרבה זמן
וממש לא רוצה לבלות זמן בפגיה עם תינוק שנולד לפני הזמן
אז כן, זה דרש לא מעט סבלנות והכלה
והרבה פעמים, אני לא אשקר יצאו הקרניים ויצאה ממני האש
אבל בתוך כל זה גיליתי ילד רגיש, מכיל, אוהב, מכבד
והכי הכי
ילד!
הוא לא רק בן שנתיים
והיי, עברו החודשים
ואחי נולד (כמו שגורי קורה לו מהבטן)
ואם היו שואלים אותו
מה יש לאמא בבטן?
"תינוקי"
ומה הוא יהיה לך?
"אחי"
(את חווית הלידה של אחי – אריאל רעי, אשתף בהמשך)
והינה אחי כאן
חמוד ומתוק אמיתי
וגור, כמו שרק גור שלי יודע רגיש ואוהב
כאילו ההכנה של ההריון הארוך כל כך
הכינה אותו להיות כזה מותק של אח
דואג, מחבק, מנשק ואוהב
"אמא תשאבי לאחי אוכל, אני אעזור לך לשאוב לאחי אוכל"
"אמא אחי עשה קקי"
"אמא אני חושב שאחי רעב"
"אמא אני ארים את אחי, כואבת לו הבטן"
"אמא אחי ישן, אחי צריך לישון אמא"
מסתובב סביבי בדאגה שיהיה לאחי אוכל
והכי כייף שהוא יודע שגם לו שאבתי
וגם אותו הנקתי
מרגיש לו הכי טבעי בעולם
ואני? אמא גאה לשני ילדים אלופים 🙂
