לצלם
בואו נדבר על זה רגע
כצלמת, כמה שליחות
כמה אמונה אתם נותנים בי
לצלם אתכם
נכון, יש לא מעט שמגדירים את זה כ"טרנד"
להגיע לסטודיו ולהצטלם
ואם תשאלו את אבא שלי
הוא יגיד לכם שהיה מעדיף שהבת שלו תעבוד במשהו אחר, מסודר יותר
אוהבת אותך בויה שלי
אבל זה גדול ממני, באמת..
וכן בויה, הבת שלך צלמת 
.
אין ספק שאנחנו דור קצת אחר
שחלק מהתרבות שלנו היום היא להגיע לסטודיו
לעמוד מול צלמת או צלם
ולהצטלם
ועם כל החופש שבדבר
כמה מבוחה
כמה בושה.
בואו נעצור רגע ונחשוב על זה באמת
אתם מגיעים אליי מתוך חלום
להצטלם
להנציח
לתעד
לחוות חוויה שהיא אחת לתקופה
בין אם זה צילומי הריון, הנקה, ילדים, משפחה או בגיל שנה או בבת המצווה
ואז.. מגיע הרגע
החלום נפגש עם המציאות
ופתאום
הכל חשוף כל כך
סטודיו, תאורה, פלאשים,
וואאההה צלמת, עומדת, מסתכלת, מכוונת
ומצלמת!!
והתמונות.. מה איתן??
איך יצאתי??
וזה לא משנה אם הסטודיו בבית בסלון או בתאורה טבעית
והופהל'ה.. המצלמה..
הינה היא מגיעה
והיי צריך להראות עכשיו הכי טוב
כי הריי יש ציפייה, שתמונות יצאו מושלמות נכון?
להצטלם
יש בזה משהו מאוד חשוף
לעמוד מולי, כצלמת
שחלקכם מכירים אותי מלפני י
או מגיעים דרך המלצות בפייסבוק, פה לאוזן
או עוקבים אחריי כבר תקופה ומכירים מהרשת.
ופתאום
יצא לי לחשוב על זה
אתם חשופים בפניי כל כך
וצריכים להיפתח
ולא, זה לא קל
כי בתאכלס, זה לא המקום הטבעי שלנו
להיות מול מצלמה
מול מישהו שלא תמיד מכירים
ולהתפתח
להרגיש בנוח
ולהצטלם
והכי הרבה אני שומעת את זה בצילומי הריון
ששם יש לנו בטן כתירוץ טוב
וגם.. זה לא מאחר לבוא
"איזה שמנה אני"
ואיך כצלמת, היא עכשיו תסתכל
בעין ביקורתית ושיפוטית?
אולי באהבה גדולה, וכן.. היא תבין שעכשיו יש לי בטן הריונית
והרבה דברים רואים שם מהמצלמה שלה
אבל היי… זאת את,
וזאת אני
אני לא מבקרת ולא שופטת
אני אוהבת אנשים ואני מצלמת.
החשיפה הזאת מולי לא תמיד היא קלה
לפעמים זה גם לוקח שעה!!
שעה שלמה להוציא תמונה אחת טובה
(וזאת הסיבה שאני לא מאמינה ברק 3 תמונות בקטנה)
וזה בסדר.. זה לא המקום הטבעי להיות מול מצלמה
אני רואה את זה יום יום בתהליכים שאני עוברת עם המצולמים שלי
במיוחד כשאני מצלמת אנשים מבוגרים ולא ילדים
הלחץ,
ההכנה הנפשית,
המודעות
איזה צד טוב יותר?
לא.. השני יפה יותר
זה לא ילד, שהוא פתוח ובטוח בעצמו
שבאווירה טובה ונעימה ובשניות והוא עף על עצמו
משחק, משתף פעולה, מחייך, שמח
והופ.. יש תמונות יפות..
האממ. האממ.. סליחה,
לא יפות.. מושלמות!!!! (לאמא שלו )
אז כן
זה פוסט הודיה
על הטוב
על הזכות להיות צלמת
לצלם עם רגש תמונות מושלמות
לעבוד בשליחות
כי כולם באיזשהו מקום
נהיו כבר קצת צלמים
אבל לעבוד בעבודה כזאת
של לצלם, לתעד ולעבור תהליכים רגשיים ועוצמתיים
עם אנשים
שבוחרים בך יום יום
בזה, לא כל אחד זוכה
להעלות את הביטחון העצמי ולצלם
זאת זכות גדולה
כל אדם על הסט עבורי הוא עולם
לראות תהליכים שאתם עוברים מולי זה מקסים אותי בכל פעם מחדש
תמיד צריך להתרגל, לשבור את הקרח כדיי ולהרגיש בנוח
וכשעושים את זה מהלב
ובאהבה
התמונות מספרות את הסיפור בעד עצמן.
ולא, זה לא משנה כמה תמונות הקלקתי וצילמתי
ובכמה אנשים פגשתי
ועוד אפגוש
תודה
תודה גדולה
שאתם בוחרים בי
לרגש, להתרגש ולצלם אתכם
תמונות עם רגש ושמחה
שלכם באהבה גדולה
אנהל'ה
