#אמא_עצמאית_בנעלי_בית – קורונה יום 10 תמימות ילדים

ערב
רגע לפני שהוא נרדם
קורא לי שוב לבוא אליו לחדר בפעם המי יודע כמה (הפסקתי לספור בשלושים בערך 😉
שינה זה תמיד היה האתגר הכי גדול שלנו, מהיום שנולד
ועכשיו כשהוא ואח שלו שוכבים ראש לראש האתגר הכפיל את עצמו 
ואז, בתמימות של ילד בן ארבע וחצי אומר לי בשיא הפשטות
"אמא, אני יודע, אני יודע שמחר תיגמר הקורונה ונוכל ללכת לג'ימבורי
ואמא, אני רוצה גם ללכת לאכול גלידה אחרי הג'ימבורי, בסדר?"
ואני, מסתכלת עליו ובניצוץ שיש לו בעיניים מההתרגשות שנוצרה לו בלב
ואני מבטיחה לו שהכל יגמר ויהיה יותר בטוח
נלך לג'ימבורי וגם נאכל גלידה וגם ניפגש עם חברים
כותבת את השורות האלה עם דמעות בעיניים
כמה תמימות יש בעולם הזה של הילדים
כמה קסם
וכהורים נעשה שיהיה להם את הכי טוב שיש בעולם

"אני יודע שמחר תיגמר הקורונה"

איזה משפט של  – הינה, באתי הלכתי כזה חחח
והוא תפס אותי עם המשפט הזה בדיוק בזמן שקראתי ששלושה אנשים נפטרו בארץ 
בכאב הכי גדול, של לדעת שמתחילים לעלות כאן המספרים של הנפטרים
וכמה רגש הוא מילא לי בריק הזה שנוצר לי ברגע עם הידיעה הכואבת הזאת.
ובכלל, התמימות הזאת של ילדים
הם תמיד מסיחים אותנו מהרבה דברים
בעיקר בימים האלה, במצב שבאמת מפחיד לצאת מהבית
ועם כל המורכבות של שני בנים שנמצאים כבר עשרה ימים בבית בשגרה לא שגרה
זה הזמן הכי טוב שיש
לעשות סוג של "בדק בית" , סוג של חשבון נפש עם עצמך וליהנות מהדברים הפשוטים 
כשהבית ממלא בצחוק, צעצועים, יצירות, פעילויות וכן גם צעקות ועצבים – בכל זאת, בנים וסיר לחץ כזה של עשרה ימים 😉
וכן, אני מאוד מתגעגעת ומחכה ש"מחר תיגמר הקורונה כמו שגורי אמר"
אני מתגעגעת להורים שלי
אני מתגעגעת לאחים שלי
מתגעגעת לשגרה שלי
מתגעגעת לעבודה שלי
לימים נטולי חדשות
למציאות שיצרתי לעצמי בימי השגרה
וכמה שאני מתגעגעת
אני בוחרת לשים כרגע את האנרגיה שלי בשמחה
כי כששמח לנו עם עצמנו
הילדים מרגישים את האנרגיה הזאת וזה משפיע על כל סדר היום וההתנהגות של כולם
שמחה כל כך על ההזדמנות הזאת שיש לי עכשיו להיות איתם
שמחה שיש לי את האפשרות לשמוע את רעי מדבר את המשפטים הראשונים שלו
שמחה לראות את גור עוזר לו 
ואת רעי דואג לגור
ובכלל, שמחה כל כך לראות את הקשר שלהם
עד שהם מתפוצצים אחד על השני – פעם שמעתי שמכות זה חלק מה-DNA של בנים חחח
ואת האמת, לפעמים מרגיש לי שהם יותר אחים ממה שאני אמא שלהם

נושמת אותם קרוב אליי
לומדת אותם 
ובעיקר אותי
וכרגע, ככה בדיוק, טוב לי

איך אתם מרגישים היום?
אתם מצליחים לראות קצת את הטוב בימים האלה?
כתבו לי כאן למטה

נשיקות
אנהל'ה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן