אחרי שנתיים!!!!
שלא היו ירידים
ולא היו כנסים
וחלק מאוד משמעותי מההגעה האישית שלי אל קהל האמהות שכל כך יקר אל ליבי נקטעה בגלל הקורונה.
כמו שהכרתם אותי
אני בנאדם אופטימי מאוד
והרבה "לא" קראתם כאן
כי באמת זאת תקופה מוזרה שאני לא מכירה כזאת ב 10 שנים שאני עצמאית.
ואין ספק, כשאת עצמאית את סוג של חיה בלונה פארק, על כל הצדדים שלו, בפחדים, בחששות, באדרנלין,
בצחוק, בהגשמת חלומות ובכל בוקר מחדש את בוחרת על איזה גודל של גלגל ענק את עולה.
בצחוק, בהגשמת חלומות ובכל בוקר מחדש את בוחרת על איזה גודל של גלגל ענק את עולה.
יש ימים שהכי למעלה בצעקה גדולה
ויש ימים שלמטה בנחיתה על התחת ורק סביבה טובה ואמונה יעזרו לך לעלות חזרה.
בשנתיים האחרונות הרבה דברים נדלקו בי
אבל חלק לא קטן גם נכבה בעל קורחי
כותבת את השורות האלה עם דמעות בעיניים.
כמה לא מובן מאליו לעבוד שזה הזוייייי
אבל אתמול חלק בי נדלק בחזרה 


אתמול זכיתי לצלם בעופר הקריון ובשיתוף של קופת חולים כללית יריד של אמהות ותינוקות
אפילו יש לי תמונה עם חמודי
לא יכולה לתאר לכם כמה מרגש זה עבורי, גם התמונה עם חמודי 😉
אבל לא רק – כמה ממלא לי את חדרי הלב ברגעים האלה
אבל לא רק – כמה ממלא לי את חדרי הלב ברגעים האלה
לראות שוב אמהות בחופשת לידה
שדואגות לעצמן גם בגשם (!)
יוצאות עם תינוקות בעגלה למפגשי אמהות.
כמה שזה היה חסר לי בנוף בשנתיים האחרונות
וכמה זה מקבל שוב משמעות חדשה עבורי.
וזה החלק בעצמאות על אמונה – שהכל אפשרי 
תודה יקרות שלי על הזכות להכיר ולצלם אתכם ברגעים המיוחדים האלה.
תודה על החיבוק, על החיוך ועל השמחה ♡