כל תמונה מספרת סיפור
אם נשים לב ונהיה מספיק פתוחים לסביבה נקבל מסרים וכשנצליח לתעד אותם דרך העיניים שלנו, זה בכלל מבורך.
תוך כדיי צילומים הגעתי למקום קסום, שקט כאילו הוא לא מרחוק מהעיר ב 10 דקות נסיעה.
מקום חדש שלא הכרתי קודם, מקום כפרי מקסים שנראה מושקע מאוד באהבת אדם לקרקע, לאדמה.
יצאה אלינו אישה עדינה ונעימה, כזאת שנראית עם לב רחב ששמעה שבדיוק הגענו אז יצאה לבדוק את מקור הרעש, היא הציגה את עצמה וסיפרה שיש לה פיצרייה בבית,
(קשה היה לפספס את הריחות מהמטבח שלה).
סיפרה שאין מקומות ישיבה אבל אפשר לקחת לדרך.
שאלתי אם אפשר לצלם הסכימה בחיוך והציעה אפילו להיכנס ולצלם בחצר שלה רק להיזהר ולשים לב כי בחצר מסתובבת תרנגולות.

הודתי בהתרגשות גדולה
זה לא מובן מאליו עבורי

חייכתי בלב והלב שלי התרחב.
תרנגולות בחצר מחזירות אותי לילדות שלי, שאני גדלתי אליה.
לסבא רועה צאן וסבתא מטפלת בתרנגולות.
בשניות הראשונות שאני רואה לול תרנגולות אני חוזרת אחורה בזמן לילדה הקטנה שהולכת יחפה בחצר של סבתא ובצאת השבת הולכת לאסוף את הביצים מהלול לארוחת הערב, בשניות מצליחה שוב לראות את הדיר של סבא בחצר עם העדר ולשמוע סיפורי ילדות מאמא שלי.
בשניות כאלה שאני מרגישה חיבוק חזק מסבתא וסבא, שלצערי ממנו יש לי זכרון חזק מאוד מודגש, כשאנחנו יושבים בחצר ומפוררים לחם לתרנגולות והוא מבקש ממני שאני אשמין קצת)

בחזרה לכאן
סיפרתי לאישה על החזרה בזמן שקיבלתי בדקות שהיינו שם בזמן שזכיתי לצלם אצלה בחצר.

נפרדנו לשלום מהאישה ומהסובבים אותה
הבטחתי שאחזור לבקר שם שוב עם ילדיי.

כשיצאנו ממנה והיינו בדרך ללוקיישן הבא, סיפרתי למשפחה שצילמתי את פשר ההתרגשות שלי,
תוך כדיי שאני נוהגת אני רואה קיר